ביוגרפיה / עדינה טל

עדינה טל – יזמוּת חברתית, מרצה מעוררת השראה ומוטיבציה, סדנאות

חשיבה גלובלית, ילידת שווייץ, גרה בישראל

"אני אוהב את אלה אשר חולמים את הבלתי אפשרי" – י"ו פון גתה

עדינה טל נולדה וגדלה בשווייץ, ועלתה לישראל בגיל 20. במשך שנים היא עבדה כשחקנית, מחזאית ובמאית תאטרון. ב-2002 היא ייסדה עם ערן גור את קבוצת התאטרון "נא לגעת" אשר זכתה להכרה בינלאומית, יחד עם ערן גור, לאחר שקיבלה הזמנה ללמד דרמה בקבוצת חרשים-עיוורים – חוויה אשר שינתה את חייה.

"עדינה טל היא מחנכת, במאית ומייסדת בעלת חזון. היא הבינה את כוחו של התאטרון להגיע אל אלו אשר נחשבים כאלו שאי אפשר להגיע אליהם." – אליזבת ברדלי, מרצה לאמנות, אוניברסיטת ניו יורק

מאות אלפי אנשים בישראל ובעולם חוו את ההצגות של "נא לגעת", וכל אחד יוצא מהן קצת שונה ממה שהוא נכנס, חוויה טרנספומטיבית.

לאחר חמש עשרה שנה החליטה עדינה להמשיך הלאה וכעת היא משתפת את סיפוריה ממסעות החיים שלה באמצעות ההרצאות והסדנאות של "בכל קיר יש דלת", והיא מפתחת מודלים חדשים של עסקים תרבותיים וחברתיים ברי קיימא .

אבני דרך

1984-1979

מחזאית ובמאית קבוצת התיאטרון הירושלמית, תיאטרון חיפה, תיאטרון צוותא.

1985

מייסדת את התאטרון העצמאי "תאטרון אירוע" יחד עם רינה פדוה. התאטרון התמחה בתיאטרון אינטראקטיבית עם מעורבות חברתית חזקה.. כתיבה, בימוי ומשחק. הצגות הנוגעות באלימות, גיל מבוגר וזהות יהודית. נשים. עם השלאגר "מה שלומך את?"

1999

תחילת עבודה תאטרונית עם קבוצה של 12אנשים חרשים-עיוורים.

2002

הקמת עמותת "נא לגעת"

2007-2002

מנהלת אמנותית ובמאית ב"נא לגעת". כתיבה, בימוי והפקה של הצגת התיאטרון "אור שומעים בזיג זג".

2014-2007

נשיאה ומנהלת אמנותית של מרכז "נא לגעת". כתיבה, בימוי בניית המופע "לא על הלחם לבדו", סדנת שפת סימנים תיאטרלית "תן סימן!", כתיבה ובימוי עם דני ארליך של הצגת הילדים "נסיך תרנגול", בניית קבוצה רב תרבותית חדשה של שחקנים חרשים-עיוורים ,בניית המופע "לונה פארק"

מאז 2014

מרצה מעוררת השראה ומוטיבציה, יזמת חברתית. לפרטים נוספים: ההרצאות והסדנאות של עדינה טל והפרויקטים הנוכחיים.

פרסים ותארי כבוד (מבחר)

"עדינה היא אחד האנשים המרתקים והמשכנעים ביותר שפגשתי מימיי, והיא גאה בצדק על מה שהיא יצרה." – מארק בול, מנהל אמנותי של פסטיבל LIFT, לונדון

ציטוטים

עדינה טל והשחקנים שלה נסעו ברחבי העולם והציגו קונספט פורץ דרך אשר התמקד ביכולת ולא במוגבלות. בכך הם פיתחו שפת תאטרון ייחודית.